"ואיך הביטחון הזה בעצמך יבוא לידי בייטוי ביום יום?"

"כשאשב בפגישה עם המנהל שלי ולא אבין על מה הוא מדבר, 

במקום להנהנן ולעשות בכאילו ולאכול את עצמי שאני לא מבינה, 

אני אבקש ממנו שיחזור על הדברים כי חשוב לי להבין וכרגע אני מבולבלת…"

היא חייכה מעצם המחשבה שתבטא את מה שהיא באמת חווה, וכמה עוצמה יש בזה –

כי ביטחון כולל ביטחון במה שאני מרגישה, במה שאני חווה, ולקחת אחריות על זה.

 

"וכשאהיה בבית עם הילדים ואצעק עליהם, 

במקום לאכול את עצמי שעתיים אחרי זה שאני אמא גרועה ומגיע להם יותר טוב ממני… 

אוכל להגיד לעצמי שאני אמא טובה שעושה את ההכי טוב שלה, 

ולכן אני פה איתך – כי חשוב לי להמשיך להיות טובה לעצמי ואליהם".

 

ביטחון עצמי לא הופך את הכל לוורוד, אלא הוא הופך את התחושות בתוכי לשלי.

 

במקום לנסות להדחיק, להכחיש או למצמצם את החוויות שאני מרגישה – 

אני מאמינה לעצמי שזה מה שאני מרגישה כרגע, ורק אני יודעת מה אני מרגישה.

במקום לתת לקולות חיצוניים להגדיר אותי – 

אני מתחברת לעוצמה שבעצמי, ואני בטוחה בעוצמה הזאת.

 

ורגע לפני שהיא יצאה, היא אמרה – 

"ועכשיו אני מבינה, שברגע שיהיה לי ביטחון בעצמי, לא אשאל איך אדע שיש לי ביטחון בעצמי… כי אהיה בטוחה שיש לי".