"את חושבת שלכולן יש חסמים?" אני נשאלת לא פעם,
ואני עונה בחיוך: "אלא אם כן את מלאך, או אדם מושלם, אז כן, לכולנו יש חסמים"…
לאורך החיים, החסמים משתנים כי אנחנו מתפתחות, וכל התפתחות מביאה אתגרים וחסמים חדשים. וכל פעם שאני מגלה חסם חדש – אני שמחה ממנו, כי זה אומר שאני כבר במקום אחר…"
מה שחסם אותי בעבר, לא חוסם אותי היום.
אולי זה נדמה כאח חורג של אותו חסם, או בן דוד רחוק, או רובד עמוק יותר.
ויחד עם זאת,
ויש נשים שבוחרות להישאר חסומות, ובעצם מוסיפות חסם לחסמים הקיימים –
כי הן עצמן הופכות לחסם של עצמן. מונעות מעצמן להיפגש ולרפא את החסם, מונעות מעצמן להתפתח ולצמוח ממנו ומהשיעורים שהוא בא לתת.
אז אולי לכולנו יש חסמים ותמיד יהיו, כי אף אחת לא מושלמת.
ויחד עם זאת, מי שבוחרת לשחרר את החסמים שלה,
כבר מורידה חסם אחד גדול מדרך – את עצמה.
אז יש לי בחירה: האם להיות חסם של עצמי או להיות חברה של עצמי.
אני יודעת איזה אני בוחרת…