יש מהדורה מוגבלת חדשה, בנוסף לרולאפס, קראנץ' בטעם החלב של הקורנפלקס..

אני!

כולנו מהדורה מוגבלת, מיוחדת כמו הקראנ'ץ פיסטוק או חלב של קורנפלקס.

ומשום מה מתייחסות לעצמנו כאל מוצר רגיל על המדף.

ואני רק מדמיינת מה היה קורה אם היתי זוכרת בכל יום שאני חד פעמית,

שכמוני יש אחת ויחידה בעולם,

שאני מהדורה מוגבלת,

שאני ייחודית.

איך החיים שלי היו משתנים?

מה הייתי עושה אחרת?

ורוב הימים אני קמה וחושבת שאני קראנץ' וניל, בטעם וניל, רגיל, כמו כולם.

ומתייחסת לעצמי ככזאת – כמו כולם.

אז אני חושבת את המחשבות של כולם,

מרגישה את הרגשות של כולם,

ובלי לשים לב משלה את עצמי שאני מהדורה רגילה, ובכל רגע מייצרים עוד כמוני.

ואין לי אחריות להיות מיוחדת, כי יש עוד כמוני.

וזה לוקח תרגול, והשקעה של זמן,

להסתכל במראה – לחייך, כי אני מהדורה מוגבלת!

ויש כמוני רק אחת!

ואם אני לא אהיה אני היום,

לא יהיה אותי היום!

לא יהיה אותי בכל העולם!

וכמה אחריות יש לי להיות מי שאני, כי רק אני יכולה.

ורק אני יכולה להזכיר לעצמי שאני מהדורה מוגבלת.

ועשיתי עם עצמי קוד לתזכורת, כל פעם שאני מרגישה כמו כולם ופחות אני –

אני עוצמת עיניים ורואה אותי עטופה בעטיפה כחולה וכתוב עלי – מהדורת רעיה מהודרת!

רעיה זרובניק

מתי את מרגישה שאת מהדורה מיוחדת וייחודית?