רעיה זרובניק

הילדים שעוד לא נולדו לנו, כבר יודעים ...

הילדים שלנו כבר מרגישים כמה אנחנו אוהבים אותם, כי הם חווים בתור ביציות וזרעים כמה אנחנו עושים כדי להביא אותם לחיים.
 
הילדים שלנו כבר יודעים כמה אבא שלהם אוהב אותי, כי בכל הסבבים, בכאבים שהיו ועדיין, הוא מטפל בי באהבה, ברכות, בסבלנות, ומכיל אותי בכל מצב.
 
הילדים שלנו כבר יודעים כמה אני אוהבת את אבא שלהם, כי כשהוא היה מוכן להמשיך עוד כמה סבבי הזרעות, אני דחפתי להזרעה חוץ גופית, כי רציתי למזער כמה שאפשר את מספר הפעמים שהבדיקה תחזור שלילית והלב שלו יישבר.
 
הילדים שלנו יודעים מעכשיו כמה אני אוהבת את העבודה שלי, כי הם כבר היו קיימים בפוטנציאל
בכל הפעמים שהזרקתי הורמונים בהפסקה בשיעור במכללה, כדי להמשיך את הסבב.
 
והילדים שלנו כבר יודעים כמה אני מחוברת לתלמידים שלי, כי הם היו איתי בגוף כשבחרתי ללכת ללמד באותו יום של השאיבה, כשהרופא אמר לי לנוח ולא להיות משוגעת.
 
והילדים שלנו כבר יודעים כמה הסבים וסבתות, דודים ודודות שלהם אוהבים אותם ומחכים להם, כי הם מלווים אותנו לאורך כל המסע הזה, מחזיקים לנו אצבעות ומתפללים.
 
והילדים שלנו כבר יודעים…
ואנחנו מחכים להכיר אותם, לחבק אותם, לאהוב אותם פיזית ולהגיד להם כמה חיכינו להם…
 

מה הילדים שלך יודעים גם בלי שאת אומרת?

מה בן הזוג שלך יודע פשוט מעצם היותך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן